המשכיות דיגיטלית
לאחר ניסיון של עשור בעבודה בתוך ארגונים וחברות שמנו לב, שככל שהטכנולוגיות מתקדמות נוצרים פערים טכנולוגיים, תקשורתיים ופוליטיים בין הספקים שנותנים שירות לצוותים בארגון.
כתוצאה מכך, פרויקטים יקרים יורדים לטימיון או פרויקטים קונקרטיים לא תופסים חשיבות כדי להשיג תוצאות לטווח ארוך עם IMPACT חיובי.
תופעה זו מובילה פתח לניצול תקציבי על ידי חברות הדיגיטל והפיתוח, שיכול להיות שהיו תוצאות יותר טובות עם חברה אחרת או על ידי הבנה מעמיקה יותר בעולמות אלו כדי לבצע בקרה נכונה לחברות הפיתוח והדיגיטל והכשרת המנהלים בארגון.
אם נתקלתם בחברה שנותנת שירות דיגיטל כלשהו, בין אם זה בתחום הסייבר, שיווק או פיתוח, והרגשתם שהיא לא לוקחת אחריות על כישלון הפרויקט וזה לא יצא לפועל בסוף כפי שתכננתם (או שיותר גרוע, החברה לא מבינה שנעשות פעולות בכלל),
קשה להבין האם זה נוצר מחוסר ניהול של הארגון או באמת האחריות היא על חברת הדיגיטל (אני לא מתייחס לשיטות כופר של ניצול חוסר ידע של הלקוח על ידי ספקים ואז הלקוח מחויב להישאר עם ספק גם שהוא לא רוצה, זה נושא אחר לגמרי ונעבור עליו במאמר אחר).
בדרך כלל, מהניסיון שלנו, זה נובע מ-3 דברים עיקריים:
הראשון, זה קצב התפתחות טכנולוגיות בצורה מהירה שלא תמיד חברות הדיגיטל מודעות להן, או שכן ומנסות להשתמש בהן שלא לצורך.
הדבר השני, זה חוסר יכולת ניהול של הצוותים בחברות הפיתוח והדיגיטל, בין אם זה ספקים צד ג' או שכירים, מה שאתם לא באמת יכול לבחון גם אם החברה עם 50 עובדים או 3 ( זה לא מעיד בהכרח על איכות העבודה או אספקה של הפרוייקט )
והדבר השלישי, חוסר שיתוף פעולה בין הצוותים והספקים מסיבות שונות ומגוונות: מתהליכי אפיון מיושנים ולא יצירתיים ומתישים ללא ערך אמיתי שאפשר להשיגם בצורה יותר יעילה על ידי ספקי הדיגיטל, או התגוננות של עובדים כי מעלים חששות מקצועיים או אישיים.
מה שצריך לעשות, והרבה חברות וארגונים לא עושים מחוסר ידע או הבנה, זה לבחון את סיכון ההמשכיות והאימוץ על ידי חברי הצוות בארגון, וזה לא משנה באיזה מחלקה או תפקיד.